אופירה שפיץ | ״אם נפתח אנשים נמצא נופים״

”If we opened people up, we’d find landscapes“ (Agnes Varda)

עבודותיה של אופירה שפיץ נעות בין מופעים מופשטים לאזכורים ריאליסטיים, בין אינטואיציה אישית למוטיבים אוניברסליים, בין מהות לצורה. בתנועה בין תחושות ליצירה היא מעבירה רגש ואמירה רעיונית בנושאים הנוגעים בזהות ותחושת מקום. היא עושה שימוש בחומרים לא שגרתיים, משדרת דינמיות, גמישות ושינוי מתמיד. היא מאמינה שהאמנות היא תהליך שלא ניתן לשלוט בו לחלוטין. בעבודותיה ניתן למצוא מרקמים שמזכירים תהליכים ותוצרים מן הטבע.

בתערוכה הנוכחית, שפיץ ממשיכה לחקור את השילוב בין הפיזי והמנטלי, בין החיצוני והפנימי, ומזמינה את הצופה לשהות לצד נופים לא תמיד נראים אך מורגשים - נופי נפש.

המצעים השונים, מבדים ועד לוחות מתכת חלודים, משמשים כמרחבים בהם נרקמים תהליכי היצירה. החיבור בין הטכניקות השונות מציין את הרעיון של רב-ממדיות ומאפשר לצופה להרגיש את המורכבות של התהליך.

ההצבה של האובייקטים נעשתה בתשומת לב אך גם מתוך הכרה שהיא מקרית ולא מחייבת, ממש כמו אירוע של הטבע, שמשאיר חותם מקרי אך הכרחי בנסיבות זמן ומקום, ובכך לאפשר פרשנויות אישיות אקראיות.

תחושת המקריות בתערוכה מאפשרת הרהור אקטואלי לגבי הנסיבות שבהן דברים קורים ומשאירים חותם של “אירוע טבעי” שמרגיש הן כאוטי והן בלתי נמנע בנסיבות הזמן והמקום.

גבי יאיר אוצר התערוכה

21.11.24