שרה כץ | על חמורים ואנשים

התערוכה הנוכחית של שרה כץ ״על חמורים ואנשים״ בנויה מעבודות תלת ממדיות בעירוב טכניקות. אלו תבליטים מחומרים מזדמנים : ענפים, חוטי ברזל, שאריות בד, חומר וגבס שייחד מהווים את המצע והמרכיב העיקרי בגיבוש הדימוי. הדמויות כמו נבראות מן האדמה ונטמעות בו. הטקסטורה משתנה, הסדקים והקרעים הם תווי דרך, מקטעים נופיים וסמני עדות להתרחשות לא מדוברת. בעבודות אחרות הענפים יוצרים קו רישומי חופשי שיוצר דימוי שלמקום קרוב ובית על רקע נופי אקספרסיבי.

כמו בתערוכותיה הקודמות כץ עוסקת בזיכרונות של צורה ורגשות מתקופת ילדותה שהשאירו חותם, דמויות שהכירה, בית ישן, זיקית, ראש בהמה, ראשי חמור, חמור ורוכבו. החמורים הם גם מטאפורה למסע, תרתי משמע, שעברוהוריה מאירופה לארץ ולהתמודדותם הסיזיפית לבניית בית נורמטיבי. הם מסמלים משא שכץ נושאת בדממה.

״יז'י סקולימובסקי בן 84 במאי פולני מוערך ביים לאחרונה סרט בשם "אי-אה״ שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן האחרון ומגולל את סיפור של מסע ארוך מתוך מבטו של חמור על האירועים, ללא יכולת משמעותית להשפיע עליהם.״ לדבריו: "אני מתייחס לחמור כחיית מחמד. הקדשתי כל זמן מיותר שהיה לי כדי להיות עם החמורים ולדבר איתם ... למעשה לחשתי באוזניים שלהם ובמקביל גם הבטתי עמוק בעיניים שלהם - זה משהו שאני עושה גם עם הכלבים שלי, זו סוג של שיחה ללא מילים״. (כתבה בynet).

בשלשה סיפורים מכוננים במקרא מופיע חמור לצד הגיבור הראשי. בעקדת יצחק :״וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו..״ ובהמשך: ״ויאמר אברהם אל נעריושבו לכם פה עם החמור...״. (בראשית, כב, ג-ה)  כשמשה חוזר למצרים: "וַיִּקַּחמֹשֶׁה אֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַֽל־הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם״ (שמות, ד כ'). בפרשת בלעם ״וַתּאמֶר הָאָתוֹן אל בלעם, הֲלֹא אָנכִי אֲתֹנְךָ". (במדבר כב, ל)

היחס אל בעל חיים כמי שצריכים לדאוג לו ,דווקא בגלל שאינו דובר שפת מילים, מאפשרת הזדמנות להקשבה אקטיבית, לרוחב לב, לראיה אחרת, לצניעות ושיח פנימי אוטנטי שלא נשמע. כץ מזמנת בתערוכה אפשרות לחוות משהו מזה בהתבוננות בעבודותיה.

גבי יאיר  אוצר התערוכה

19.5.23